תראו אותי, זה הילד שלי- ציפיות מהצוות החינוכי, והפעולות שלנו כהורים\ פאניה זהר

הורים יקרים, ללא ספק ישנם כל כך הרבה דברים חשובים בתקשורת עם אנשי מקצוע, משום שהם חלק משמעותי ובלתי נפרד מהסביבה החינוכית של הילד. כמה מאתנו הולכים לעבודה שקטים שהכל בסדר, שהילד שלנו בידיים טובות? אני מאמינה שהרבה הורים… וכך צריך להיות., אבל ישנם חלק מההורים שלא. מה בעצם אנחנו רוצים שהילד שלנו ירגיש בגן, בבית ספר ובכלל.?

• שהילד תמיד יהיה אהוב.

• שתהיה שקיפות מלאה לגבי הטוב והרע. שהדיווח יהיה אמין ושיידעו מה לענות.

• גם כאשר הכל בסדר, אני רוצה לדעת יותר. משהו נחמד שהילד עשה.

• שיתנו הרגשה שהילד שלי הוא הילד היחידי בגן.

• תמיכה והדרכה לגבי תהליכים חינוכיים שנעשים בגן, ולגבי קשיים עם הילד בבית.

• שהמטפלות יחבקו אותו ויברכו אותו בבוקר טוב.

• שהצוות יהיה פנוי לילדים.

• שהצוות ילמד מה עוזר לילד שלי

• שהצוות יהיה רגיש לילד שלי..

• שהצוות לא ישפוט אותי ויחליט שאני הורה לא טוב.

• שיספרו לי בעדינות ובארבע עיניים כשיש בעיה שדורשת טיפול – ולא יחכו שאני ארים את הכפפה

לכן…תשאלו שאלות, תתעניינו במה שנעשה בגן, תיקחו חלק פעיל בחיי הילד, תחזקו אותו ותאמינו שהוא מסוגל, כי כך הוא יפתח דמוי עצמי גבוה.

• תספקו תנאים לאושר של הילד .

• שחררו את  השליטה ואפשרו לילד להתנסות.

• אפשרו לילד להתמודד ולהתנסות באופן עצמאי

• תתנו לילד לפתור את הקשיים ואת הבעיות שהוא מסוגל לפתור (כמובן להתערב כאשר אתם רואים שזה גדול עליו).

• גבולות נותנים ביטחון, ללא גבולות הילד לא מוגן – ילדים זקוקים לדעת שיש מי ששומר ומגן עליהם.

• תחשבו מה חשוב לכם, לא על כל דבר שווה להילחם, איזה ילד הייתם רוצים לראות שגדל.

• תהוו דוגמה, מורי דרך, אפשרו לעצמכם גם להיות בני אדם, וכשהילד יראה זאת, הוא יבין את משמעות המילה כבוד…. ולא פחות חשוב תשחררו, לפני כל פעולה תשאלו את עצמכם: האם זה נחוץ שאני אתערב?

• תלמדו אתו בדרכים הכי פחות קונבנציונליות, בדרך של הנאה וחוויות,

כאשר אנחנו לוקחים חלק פעיל בחיי הילד, כל הסביבה מתגייסת, ובעיקר הילד, מחזק את תחושת השייכות שלו. חוויות משפחתיות הן הלמידה הכי חשובה, והן הסיפור שנספר לילדנו, והם לילדים שלהם.