רגרסיה התנהגותית אצל ילדים בסוף שנה .

 

אחת התלונות הכי שכיחות אצל הורים וגם אצל אנשי הצוותים החינוכיים היא, שיש רגרסיה בהתנהגותם של הילדים בחודש האחרון.
גננת בגן פרטי אמרה לי, שהיא מרגישה כאילו הם בתחילת השנה מבחינת התנהגות הילדים, רמת הבכי, שכיחות התוקפנות ועוד.

 

גם הורים מדווחים בקליניקה על קשיים ניכרים עם הילדים, קשיים שהיו בעבר, נעלמו והנה שבו שוב.

 

הסיבות לרגרסיה משתנות.

 

 

אין על זה מחקרים אבל אני מעריכה,

שמדובר בשילוב של שעות יום מרובות, שהות ממושכת בחוץ ודחיית שעת השינה,

 

במסגרות יש תחושת “סוף שנה”-

כולל הכנות למסיבת סיום, שגרה שנשברת, אנשי מקצוע שונים שנכנסים ויוצאים ולא תמיד מוכרים מספיק לילדים ורצון של כולם לסיים את השנה.
אחת הדרכים היעילות להתמודד עם תקופות של רגרסיה בהתנהגות של ילדים היא, הגברת המגע הפיזי,

 

כלומר- לחבק אותם לעיתים קרובות יותר וממושכות יותר.

החשיבות של מגע/חיבוק עבור הילדים היא אדירה.

 

המגע חשוב לוויסות פיזיולוגי וחושי, ויסות מערך השינה, קצב הלב, פיתוח התנהגות חקרנית, פיתוח מיומנויות למידה, וכל הויסות של מערך הסטרס.

 

החיבוק משדר לילד בטחון, קבלה, אהבה, הכלה, כל אותם דברים שאנו לעיתים אומרים בפה אבל לא לגמרי מצליחים להעביר בשפת הגוף שלנו.

 

דרכו נוצרת התאמה בין המסרים המילוליים לאלו שלא.

 

אי אפשר להגזים בחיבוק,

 

 

כל עוד הוא רצוי לשני הצדדים.

 

לעיתים החיבוק מקושר לתקופה של ‘להיות קטן/נזקק’, אבל לא כך הוא.

 

ילדים בכל גיל צריכים את זה וכל עוד הילד לא מתנגד כדאי להמשיך לחבק.

 

יש להיות רגישים למסר שהילד משדר על כמה המגע הזה נעים לו ומגע אחר לא. “חבק לילד על פי דרכו”
כדי לדעת עוד על איך להתנהל עם הילדים, פנו אלינו ל הפיל הצבעוני- המרכז לטיפול במשפחה, להדרכת הורים פרטנית.
הפיל הצבעוני-
תמיד מרגישים בבית!