דלקות אזניים אצל ילדים/מיכל אברמוב גדז’/ רפואה סינית עתיקה

דלקות אזניים בילדים הן מהמחלות השכיחות ביותר, וכאבי האזניים המתלווים אליהן מהווים כחמישית מהסיבות בגינן פונים לרופא/ת הילדים. דלקות האזניים נפוצות מאד בכל גילאי הילדות, ובעיקר בגילאים שבין 3 חודשים ל3 שנים. כשליש מהילדים יסבלו מדלקות אזניים חוזרות.

מהן דלקות אלו וכיצד הן נוצרות?

ראשית, יש להכיר את מבנה האוזן-

אוזן חיצונית – מורכבת מאפרכסת ומתעלת האוזן. קולות וצלילים נלכדים בה ומועברים לעור התוף.

דלקת בחלק זה של האוזן נקראת Swimmers Ear (אוזן שחיין) ויכולה להיגרם מכניסת מים לאוזן או מחבלה בעת ניקוי אזניים למשל.

זה המקום לומר כי ניקוי אזניים עם מקלונים אסור, כיוון שכך נדחפים פנימה השעווה הטבעית ולכלוך המצטבר באוזן. אלו עלולים ללכוד מים, לגרום לעור לח ורך בתעלת האוזן ובכך להפוך לפגיעים יותר למזהמים כמו חיידק, וירוס או פטריה. אפשר לנקות אך ורק את החלקים החיצוניים.

אוזן תיכונה – מורכבת מעור התוף, 3 עצמות זעירות וחצוצרת השמע (תעלת אסטכיוס). חצוצרה זו מחברת את האוזן התיכונה עם חלל הלוע ומאפשרת כניסת אוויר. תפקידה לאזן את לחץ האוויר משני צידי עור התוף וגם לנקז נוזלים.

אוזן פנימית – מבנה מורכב העשוי משני חלקים: איבר השמיעה ואיבר שיווי המשקל (תעלות מקושתות). דלקות מהאוזן התיכונה וגם מחלות כדוגמת שפעת, עלולות להביא לדלקת באיבר שיווי המשקל. דלקת זו יוצרת חוסר שיווי משקל ואף סחרחורות.

מירב דלקות האזניים בילדים הן דלקות של האוזן התיכונה, והן לרוב נלוות למצבי התקררות וזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, בהן מעורבים וירוסים או חיידקים והם מגיעים דרך חצוצרת השמע. בילדים, לעומת מבוגרים, חצוצרת השמע קצרה וצרה יותר, וגם במצב אופקי וללא זווית (המגבירה את יכולת הניקוז של האוזן). לכן במקרים רבים חצוצרה זו נחסמת, נוצר כאב, מצטברים נוזלים ו/או מתפתחת דלקת.

סמינים האופיניים לדלקת אזניים תיכונה:

• כאב (אם כי כאב פנימי באוזן יכול להיות מוקרן מאזור אחר כדוגמת: כאב גרון, כאבי שיניים, דלקת באוזן חיצונית ועוד)
• סימנים סיסטמיים כגון: חום, בחילה, הקאה, שלשול
• הפחתה בשמיעה
• מצב רוח נרגז
• קושי לישון
• שפשוף אזניים
• באבחנה קלינית באוטוסקופ – אודם ונפיחות של עור התוף לעיתים עם נוזלים עכורים.
• נוזלים מוגלתיים/עכורים היוצאים מהאוזן (מעידים לא פעם על נקב הנוצר בעור התוף ויציאת חומרי הדלקת. הדבר מלווה בתחילה בכאב חד ולאחריו הפחתה משמעותית בכאב עקב הפחתת הלחץ שיצרה הדלקת בטרם נוקזה)

הטיפול הקונבנציונלי המוצע לטיפול בדלקות אזניים השתנה במהלך השנים האחרונות, וכעת הנטיה בקרב איגודים שונים לרפואת ילדים היא לאמץ את המודל ההולנדי: טיפול מושהה.  טיפול זה משמעותו כי יש להמתין 72 שעות לפני מתן אנטיביוטיקה תוך מעקב אחרי הילד.

אם בפרק זמן זה לא חלה הטבה או שישנה החרפה אז ההמלצה היא טיפול באנטיביוטיקה.

מודל זה מתבסס על ההבנה כי מרבית דלקות האזניים יכולות להסתיים ולהחלים ללא טיפול אנטיביוטי, להוציא מקרים חריגים ולא שכיחים של הסתבכות כדוגמת מסטאודיטיס (דלקת אזניים שהתפשטה וחדרה אל עצם המסטואיד בגולגולת). בנוסף, יש רצון להימנע ממתן טיפול עודף ושימוש נרחב מדי באנטיביוטיקה למניעת עמידות חיידקים.

כיום ידוע כי טיפול אנטיביוטי אינו מועיל לדלקות אזניים ובמקרים רבים אף פוגע ביכולת ההחלמה של הגוף. אפשר לומר כי טיפול כזה מגביר מאד את הסיכון לדלקת אזניים חוזרת.

ובנוגע לנוזלים באזניים – אף טיפול תרופתי לא הוכח כיעיל לניקוזם (כולל תרופות אנטיהיסטמיניות וסטרואידים). לאחר תקופה ממושכת בה נצפים נוזלים באוזניים יש רופאים הממליצים על ניתוח כפתורים להגברת הניקוז.

הרבה מאד ילדים מסתייעים ברפואה הסינית לצורך טיפול בדלקות אזניים, בכאבים ובנוזלים – ובכך נמנעים משימוש באנטיביוטיקה, במשככי כאבים ומניתוח כפתורים.

דלקות אזניים מתפתחות במהירות, ולכן חשוב מאד להתחיל בטיפול ברפואה סינית בהקדם –

הטיפול כולל דיקור, שימוש בצמחי מרפא מתאימים, שינויי תזונה בהתאם למצב ושימוש בטיפות אזניים משמנים אתריים בלבד (להפחתת כאב ולטיפול בדלקת ובנוזלים).

כיוון שלרוב דלקות אזניים מופיעות יחד עם נזלת, התקררות וליחה – הטיפול יתמקד גם במיגורן.

על פי הרפואה הסינית, מערכת העיכול משפיעה רבות על מאזן הליחה בגוף ולכן מומלץ להימנע ממזונות הנחשבים כיוצרי ליחה (מוצרי חלב, תפוזים, בננות ועוד), ולעבור לתזונה מותאמת יותר והכוללת מזונות מבושלים וחמים.

 

כעזרה ראשונה להקלה בכאב –

ניתן לחמם שמן זית ובתוכו שן שום פרוסה/כתושה, לצנן היטב ולסנן את השום. לטבול מעט צמר גפן בשמן הצונן, לסחוט ולהניח בפתח האוזן.

כמו כן, ניתן לבצע עיסוי עדין מסביב לאפרכסת עם השמן הנ”ל בתוספת טיפת לבנדר.

מחקרים שונים מראים כי:

• הנקה למשך חצי שנה לפחות מפחיתה את הסיכון לדלקות אזניים בילדות. האכלה בבקבוק (גם של חלב אם) מגבירה את הסכנה לדלקות אלו, ככל הנראה עקב מנח השכיבה בזמן ההאכלה.
• ישנו קשר בין דלקות אזניים ובין צריכה גבוהה של מוצרי בצק ממותקים, ממתקים, חטיפים וכד’.
• מנגד, צריכת פירות בשפע ופירות יער בפרט הפחיתו סיכון לדלקת באוזן התיכונה.
• נמצא כי אלרגיה למזון מגבירה חזרתיות של דלקות אוזניים – בעיקר חלב, ביצים, פירות הדר ועגבניות.
• נוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E, באט קרוטן ורטינול) מפחיתים דלקות אזניים – נמצא כי בילדים עם דלקות אקוטיות רמת נוגדי חימצון אלו היתה מופחתת באופן מובהק לעומת ילדים בריאים.
• עישון של ההורים מהווה גורם סיכון להתפתחות דלקות אזניים בילדים.

לסיכום –

במצבים של כאבי אזניים בילדים מומלץ לטפל ברפואה סינית בהקדם האפשרי, ובכך לסייע לגוף להתגבר בכוחות עצמו על דלקות ולהשיב איזון למערכות השונות.

חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ומגוונת ובכך לאפשר למערכת החיסון ולגוף להיות במצב מיטבי, ובמיוחד בעונות החורף והסתיו.

רק בריאות!

 

מיכל אברמוב-גדז׳  

רפואה סינית עתיקה

למבוגרים ולילדים

דיקור, צמחי מרפא, תזונה ופרחי באך